אז כמה היו היום בעצרת? הממעטים מדווחים על כמעט חצי מליון, המרבים עוברים את ה-700 אלף.

בוא ניקח את הממוצע – 600 אלף איש. נוריד מהם 50 אלף איש ששייכים לחוגי העדה החרדית שלא מצביעים בבחירות, ועדיין אנו אוחזים ב-550 אלף איש. נוריד עוד 100 אלף בחורים צעירים וילדים שלא מצביעים בבחירות והגענו ל-450 אלף איש.

נוסיף עליהם כ-150 איש ואשה (בעיקר נשים) שנשארו בבית ולא עלו לעצרת וחזרנו ל-600 אלף איש. 600 אלף איש זה 23 מנדטים במדינת ישראל. נוסיף עליהם 4-5 מנדטים מסורתיים של ש"ס שאינם שייכים לציבור החרדי והגענו ל- 28 מנדטים.

לשם ההשכלה יש כיום בכנסת 18 חכ"ים לש"ס ויהדות התורה גם יחד.

מישהו יכול לתאר לעצמו מה היה קורה בכנסת לו היו 28 חכי"ם חרדיים? האם הייתה קואליציה כזו? האם היה עולה כזה חוק להצבעה? האם כרסום הסטטוס קוו לא היה נבלם?

אולי, אם לפני שנה היו הולכים למשך 5 דקות לקלפי כל אלו שעמדו ואמרו תהילים ברגש, כל אלו שהקדישו יום שלם מזמנם, לו היו מפנים 7 דקות להצבעה, אולי היינו חוסכים את המעמד היום!?

לפני שנה יצאו גדולי ישראל והתחננו – לכו להצביע, להשפיע. מי לא זוכר את המעמד המרומם בבניני האומה? את עצרות הענק עם מרן הגר"ע יוסף זיע"א?

אבל הציבור היה אטום. וכך התפזרו קולות לבית היהודי ולליכוד, לרב אמנון יצחק ולאמסלם, לאנשים ממורמרים שישבו בבית כמחאה ועוד סיבות מוצדקות ככל שיהיו שהביאו אותנו לרגע הזה היום בשערי ירושלים.

לפחות, בעוד 3 שנים ביום הבחירות הבא, כשיגידו לנו לקיים מצוות חכמים, נלך בהתלהבות לקלפי, איש בל ייעדר ונביא לניצחון ענק. נזכור כולנו אז את המעמד המרומם היום, כי בנערינו ובזקנינו נלך לקדש שם שמיים.